ביטחון ופחד

מתוך הסתירות הרבות שקיימות בעולם, אחד הנושאים המהותיים ביותר הוא, בחינת העמדה הנפשית של האדם עבור עצמו, ביחס לתחושת ביטחון ולתחושת פחד. אנחנו מקדישים לנושא הזה תשומת לב מועטה ביותר אבל בפועל, הוא ״חי ובועט״ בתוך מסגרות החיים של כולנו, בעיקר לנוכח שיקולים והחלטות ארוכות טווח.
לעיתים, נראה לא מובן איך אדם קם בבוקר לעבודה או למקצוע שלא ממלא אותו בשמחה והתרגשות מתמדת, שהופך את מוקד הזמן העיקרי של חייו, למעצור העיקרי לשאיפות ולחלומות המקוריים שנבעו בו, עד שחדל להאמין באפשרותם לבוא לידי ביטוי ולהתקיים בעולם. מנגנון הפחד הקיומי נותן את אותותיו ומשתלט על הרצונות המקוריים שלנו, על החלומות והשאיפות שהצבנו לעצמנו. מתפתחת תודעה גורלית, שבבסיסה הפחד ממה יהיה מחר... מאין אצליח להביא פרנסה וכו׳...

באופן אבסורדי, אם האדם יבחן את מצבו באותו רגע ממש, סביר להניח שירגיש תחושת ביטחון ואפילו וודאות, לגבי מצבו האמיתי. עובדה היא, שרובינו לא נמצאים בחוויה של חרדה או היסטריה, במהלך היום יום. דווקא הדמיון של מה שעשוי לקרות לנו בזמן מן הזמנים, בעתיד הרחוק, הוא זה שמפיח באדם חששות וחשדות כבדים למצבו הצפוי, כל זאת בליווי אין-ספור שכנועים וצידוקים עצמיים. באופן לא טבעי, מנגנוני הפחד שלנו, מעצבים את התודעה העצמית שלנו, את הרצונות שלנו ובעיקר, את דיכוי החזון הפנימי, שליווה אותנו בימי הנעורים.

ביטחון ואמונה בעצמנו, ונכונות להיצמד לחלומות ולשאיפות המקוריים שלנו, הם גם הפתח לחיים מלאי שמחה ואופטימיות, למרות ובזכות אין-סוף אתגרים שבהם אנחנו נפגשים בחיינו. היכולות לתת את מיטב הזמן והאנרגיה הנפשית שלנו למקומות, לאנשים ולתחומים שדרכם אנחנו רוצים להצמיח ולצמוח, לבנות קומות חדשות בעולמנו הפנימי ולא פחות מכל, בעולמם של אחרים. שם גם מתעוררות רגשות של אהבה, חיבור, פליאה, הכרת הייחודיות שבכל אדם באשר הוא והייעוד המיוחד שניתן רק לו. הביטחון הוא היכולת להודות ולשמוח במה שיש לך, מבלי למדוד את עצמך בכל דקה נתונה ביחס לחומר, למראות חיצוניים של מישהו או מישהי אחרים. הביטחון לראות את עצמך כפי שאתה ובעיקר במבטים חיוביים, ללא פחד מחשיפת החולשות והחסרונות שגם הם, חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו.

טיול מדברי, עורר בתוכי את הגעגוע לימי הפסח.
חווית המדבר החשוף, שעיניו נשואות לשמים כחולים, בהירים ואין סופיים, דווקא הם מולידים בתוכו את הכוח להיות עצמו, ראשוני ונוכח בייעודו המקורי.
בטוח במי שהינו וצופה פני עתידו.

חג חרות שמח,
יואל