מאורעות שבעה באוקטובר, כמו גם מלחמת התקומה המתמשכת בדרום ובצפון, לצד המערכה מול איראן שהצטרפה לחגיגה, וכמובן האיום התמידי מהפלשתינים ביהודה ושומרון – כל אלו השכיחו מאיתנו מעט את האויב שנמצא כאן בתוכנו, בתוך גבולות הקו הירוק: ערביי ישראל. קשה להאמין שחלפו בסך הכול חמש שנים מאז החלו בגל פרעות נגד שכניהם היהודים.

הפרעות הללו גבו מחיר דמים כבד, בעיקר בערים המעורבות: יגאל יהושע הי"ד, שנהרג לאחר שהותקף באבנים בלוד; אבי הר־אבן הי"ד, חתן פרס ישראל, שנרצח כתוצאה מהצתת מלון 'האפנדי' בעכו; דסטאו ביסט הי"ד, שנרצח בפיגוע דריסה ברמלה. זאת לצד פצועים רבים, וכמובן נזקים עצומים לרכוש ואובדן האמון בין היהודים לשכניהם הערבים, אמון שככל הנראה לא יחזור לקדמותו.

…………………..

המשמר הלאומי קטן מדי

אחרי שסיירנו בעכו, בלוד ובגליל, קשה שלא לשאול כיצד המערכת כולה נתפסה לא מוכנה. יואל זילברמן, מייסד ויושב ראש 'השומר החדש', חושף כי הכתובת לא רק הייתה על הקיר – היא הוגשה לדרגים הגבוהים ביותר חודשים לפני שנזרקה האבן הראשונה. "שומר החומות לא התחיל בשומר החומות, זה ברור", הוא פותח, "כבר בינואר 2021 הגענו לפגישה עם השר לביטחון פנים דאז, אמיר אוחנה, והמנכ"ל שלו צ'יקו אדרי. לפי האינדיקציות בשטח, הראינו להם שאנחנו לפני אינתיפאדה. אמרנו להם שחייבים להקים בטווח מיידי ארבע חטיבות חדשות תחת משמר הגבול כ'משמר לאומי' כדי למנוע את הפיצוץ הענק. זה היה ערב בחירות, ואף אחד לא עסק בביטחון אישי. הפקנו אז את הוועידה הראשונה למאבק בפשיעה יחד עם 'ישראל היום', חודשיים לפני הפרעות, אבל ההיענות הייתה חלושה. אחר כך הגיע שומר החומות, הממשלה התחלפה, ועומר בר־לב בחר שלא לעסוק בהקמת גוף אמיתי".

זילברמן מבקר בחריפות את המצב הנוכחי ואת מה שהוא מגדיר כ"זריית חול בעיני הציבור". לדבריו, גם כיום, כשמדברים על שלוש חטיבות של משמר לאומי, מדובר בכותרות ריקות. "חטיבה זה לא 300 איש כולל מטה. בצה"ל 300 איש זה מקסימום גדוד, ובטח לא חטיבה בשום מקום בעולם. נושאי הליבה שמתפוצצים לנו בפרצוף לא קיבלו מענה, ואנחנו בדרך להוציא דוח מפורט על המשמעות של כל זה על יוקר המחיה של אזרחי ישראל. זה חוסר טיפול מטורף שעולה לכולנו ביוקר".

זילברמן משרטט תמונה קודרת של שש "תעשיות" שמאיימות על ריבונות המדינה, ומתחיל דווקא במה שהוא מגדיר כנושא קל יחסית: גניבת התשתיות הלאומיות. לדבריו, היקף גניבות המים, החשמל והדלק – כולל דלק סילוני – נאמד במיליארדים, כשאזרחים מן השורה משלמים את החשבון עבור מאות אלפי אנשים שאף אחד לא מתקרב לגעת בהם. משם הוא עובר לתעשיית הסמים בנגב, שם פועלות בין 4,000 ל־6,000 חממות בתוך שטחי אש של צה"ל. מדובר בתעשייה של 5 מיליארד שקלים שמחוברת למערכות השקיה וטכנולוגיה על חשבון המים של 'מקורות', ובזמן שהאזרח הפשוט מתקשה לקבל רישיון נשק, שם מריצים גידולים מסחריים בהיקפים אסטרונומיים.

הנדבך השלישי הוא הסחר בנשק וההברחות בגבולות, הכוללים גנבות מבסיסי צה"ל בהיקפים של עשרות אלפי כלים. זילברמן מזהיר כי תמונות המשטרה שמציגות תפיסה של עשרות נשקים הן רק ניסיון "לסתום לציבור את הפה", בעוד שבשטח יש כ־300 אלף כלי נשק לא חוקיים שהתעוזה סביבם גדלה אקספוננציאלית. פרט לכך, הוא מצביע על תעשיית הפרוטקשן (דמי החסות) שגדלה פי עשרה. כיום, בכל פרויקט תשתית לאומי, בין שבעה לעשרה אחוזים מהתקציב הולכים לתשלום למשפחות פשע שרק צריכות לתלות שלט בשטח כדי להגדיר ריבונות. כל אלו יוצרים מצב שבו הנגב והגליל הופכים לאזורים רחוקים מהעין ומהלב, בלי עשייה ממשלתית משמעותית למרות סכומי הכסף הגדולים שנשפכים למערכת.

זילברמן אינו חוסך ביקורת גם מההתארגנויות החדשות שאחרי שבעה באוקטובר. בעוד שהוא מברך על העלאת שכר השוטרים ועל הצטיידות כיתות הכוננות בנשקים ואפודים, הוא מגדיר אותן כ"אירוע לא מנוהל". "אין מישהו שמנהל את כיתות הכוננות ברמה הארצית", הוא קובע, "זה לא בנוי בצורה של פיקוד ושליטה. בנגב, למשל, קיבוץ ארז תחת הצבא, שדרות תחת המשטרה הכחולה ורוחמה תחת מג"ב – שלושה ארגונים שונים שלא מסונכרנים ביניהם למקרה חירום. כשיש אסטרטגיה ואין ניהול, לא פלא שהעבריינים רק מתחזקים".

"מה הועילו חכמים בתקנתם?" תוהה זילברמן, "לעשות דברים רק מתוך אמוציה זה לא עובד. אם אין הבנה לאן הולכים בראייה של עשור קדימה, כפי שהיינו צריכים ללמוד משבעה באוקטובר, נמשיך לשלם מחירים כבדים. הייתה כאן הזדמנות פנומנלית להקים משמר אזרחי של 120 אלף איש, כפי שהיה ב־1975 תחת מוסה פלד. במקום לחנך את הנוער לקחת אחריות על הביטחון הקהילתי, אנחנו רואים שמות על הנייר. המשטרה אפילו לא יודעת כמה מהמתנדבים הרשומים שלה באמת עשו משמרת לאחרונה".

"מבחן התוצאה הוא שקובע", הוא מאבחן, "המלחמה הייתה הזדמנות לארגן הכול מחדש. אם לא נחסל את הבינת ג'בייל הפנימי שצמח כאן – תעשיות הסמים, הנשק והפרוטקשן – זה יתפוצץ בתוך המדינה בכאב שיהיה פי כמה מהשבעה באוקטובר. הברית הבסיסית של אזרח עם מדינתו היא הביטחון, ויש כאן הפרה של הברית הזאת. אי אפשר לקבל את זה יותר בהבנה, הכסף של האזרחים קונה נדל"ן לעבריינים בבאר שבע ובערד, וזה פשוט חייב להיגמר".

בשורה התחתונה, חמש שנים אחרי פרעות תשפ"א, נראה שישראל אולי התעוררה ברמה המבצעית, אך עדיין רחוקה מפתרון שורשי. הפער בין הדיווחים על החזרת המשילות ובין המציאות בשטח – שבה נשק לא חוקי, פרוטקשן ובנייה עבריינית ממשיכים לשגשג – נותר רחב ומסוכן. כיתות הכוננות והמתנדבים הם מענה חשוב, אך הם לא יכולים להחליף אסטרטגיה מדינתית ארוכת טווח. בלי טיפול עומק בתשתיות הפשיעה הלאומנית ובלי יד קשה של מערכת המשפט, השקט הנוכחי עלול להתברר רק כהפוגה זמנית לקראת ההתפרצות הבאה.

הקליקו לקריאת הכתבה המלאה

הפוסט 5 שנים לפרעות שומר החומות: הלאומנות במגזר הערבי תוססת | בשבע אונליין הופיע ראשון בהשומר החדש

"הזנחה טוטאלית"

במציאות הזו פועל ארגון "השומר החדש" בראשותו של המנכ"ל יואל זילברמן, באמצעות מתנדבים בשטח כדי להגן על חקלאים מפני פגיעה ודרישה ל"דמי חסות" באמצעות שמירה על השדות, הגידולים ובעלי החיים שהם מגדלים. זילברמן מצביע על תמונה רחבה אף יותר, וההשלכות הכלכליות חורגות מעבר לתופעת הפרוטקשן. לדבריו, "צריך להכיר בכך שהיקף ההזנחה של הדרום הוא טוטאלי. אזרחי מדינת ישראל משלמים סכומי עתק בכל שנה על מים, דלק ודלק סילוני שנגנבים בנגב, כמו גם חשמל שהתשתיות שלו נהרסות".

"אחת מה'תעשיות' החזקות במדינה". יואל זילברמן. צילום: אורן בן חקון

זילברמן מתאר מערכת שלמה של כלכלה עבריינית שפועלת במקביל לכלכלה החוקית. לצד תעשיית הפרוטקשן, שלדבריו הפכה לאחת החזקות בישראל, הוא מצביע גם על "תעשיות" סמים ונשק בהיקפים רחבים. "בנוגע לפרוטקשן, מדובר על רווחים במיליארדים, זו אחת מעשר ה'תעשיות' הכי חזקות במדינה", הוא אומר ומוסיף כי בפועל עסקים משלמים לא רק מע"מ אלא גם "עוד לפחות 15% לפרוטקשן. מדובר לפעמים ב־30% גם מהרווחים".

הדברים מתחברים ישירות לעדות של א' על שגרת התשלומים בענף הבנייה: "כולם משלמים פרוטקשן", הוא אומר, וזילברמן מחזק את התמונה וטוען כי הנתונים הרשמיים שפורסמו אף ממעיטים בהיקף התופעה.

"בדוח מבקר המדינה דובר על סחיטה של 80% מהקבלנים באזור, אבל בפועל זה 100%, פשוט לא כולם מוכנים להיחשף".

היעדר מדיניות

גם בסוגיית האכיפה נרשמת חפיפה בין העדויות. א' מתאר מערכת שלא מצליחה לייצר הרתעה, וזילברמן מצביע על היעדר אסטרטגיה כוללת. "אין תכנון לא למשטרה, לא לשב"כ ולא לממשלה, וכשזה לא מתוכנן – זה מסכן את העתיד של מדינת ישראל".

לדבריו, המחסור בכוחות בשטח רק מעמיק את הבעיה: "יש מועצות אזוריות עם שתי ניידות בלבד, זה אזור שליטה שלא מצליחים לנטרל", אומר זילברמן.

התמונה המצטיירת מהשילוב בין דוח מבקר המדינה, העדויות מהשטח ודבריו של זילברמן היא של מציאות מתמשכת שבה הפשיעה הכלכלית הפכה לשיטה. הפער בין היקף התופעה לבין היכולת של המדינה להתמודד איתה אינו רק שאלה של אכיפה נקודתית, אלא של מדיניות כוללת והיעדרה. כל עוד התופעה ממשיכה להיות משתלמת לעבריינים, וכל עוד מי שנפגע ממנה חושש להיחשף – דמי החסות ימשיכו להיות חלק מהמציאות בדרום.

לכתבה המלאה הקליקו

הפוסט מדינה תחת טרור פרוטקשן: "העונשים מגוחכים, אז אין הרתעה" | ישראל היום הופיע ראשון בהשומר החדש

דו״ח מבקר המדינה שמתפרסם בשעה זו קובע כי המשילות בנגב לא טופלה ואף החריפה בשנים האחרונות.

מנכ״ל ומייסד השומר החדש יואל זילברמן בתגובה לדו״ח : ״ דו״ח מבקר המדינה לא מחדש לנו דבר. אנחנו בשומר החדש מתריעים כבר שני עשורים שאין משילות בנגב. היעדר משילות אינה גזירת גורל אלה תוצאה של כשלון מדינתי ארוך שנים. החוק לא נאכף בנגב , התשתיות נרמסות ונשדדות אל מול עינינו , החקלאים ובעלי החוות מופקרים אל מול פורעי חוק הממשיכים להסתובב חופשי והמדינה עומדת אילמת מול חבל ארץ עצום ואסטרטגי שנשדד ונכחד״.

זילברמן קורא שוב למקבלי ההחלטות ליישם תוכניות עבר שהציג השומר החדש לטיפול בנגב ולהקים בדחיפות גוף ממשלתי להצלת הנגב ״אני קורא לממשלה להתעורר ! התוכניות שלנו להצלת הנגב שקופות ונמצאות על שולחן מקבלי ההחלטות. אכיפה , חינוך , התיישבות , שינויי חקיקה – אסור להמשיך לטמון ראש בחול״.

זילברמן פנה לציבור הישראלי ואמר : ״ העדר המשילות בנגב פוגעת בכיס של כולנו. אתם חייבים לדעת שההפקרות בנגב כוללת גניבת מים , חשמל , תשתיות לאומיות , ותעשיית סמים והברחות בחמישה מיליארד שקלים. כל זה בכסף שחור שמתגלגל ומעצים את יוקר המחייה של כולנו. חקלאי משלם יותר על המים כי מים אחרים נגנבים , הצרכן בבית משלם יותר על חשמל כי חשמל נגנב, שינויי המציאות בידיים שלנו״.

בשני העשורים האחרונים מוביל ארגון השומר החדש שורה של פעילויות ייחודיות בנגב : פיתוח התיישבות קיימת והקמת התיישבות חדשה , גיוס אלפי מתנדבים לשמירה על חוות חקלאיות ומתחמים חקלאיים , קידום שינויי חקיקה בנושאי פשיעה חקלאית ודמי חסות , שילוב נוער במשימות לאומיות בנגב , העצמת החקלאות והובלת טיפול בתופעות כמו הברחות מגבולות מצרים וירדן בשת״פ עם צה״ל המשטרה ומג״ב.

קרדיט תמונה: מיכה בריקמן

הפוסט מנכ״ל ומייסד השומר החדש יואל זילברמן : דו״ח מבקר המדינה לא מחדש לנו דבר , בנגב אין משילות כבר כמה עשורים , המדינה עומדת אילמת אל מול שוד יום יומי של חבל ארץ עצום אסטרטגי וראשון בחשיבותו הופיע ראשון בהשומר החדש

חזון ציוני פוגש עשייה יומיומית: כך נבנית מנהיגות אמיתית בשטח

יואל זילברמן, מייסד ומנכ״ל השומר החדש, מוביל כבר שנים תפיסה ברורה: החיבור לאדמה, לחקלאות ולקהילה הוא לא רק ערך אלא תנאי לביטחון הלאומי של ישראל.

לצדו, און ריפמן, מייסד וסמנכ״ל החינוך, פועל להפוך את החזון הזה למציאות חינוכית יומיומית. ריפמן, שגדל בקיבוץ רביבים וספג ערכים של ציונות מעשית, מספר על הדרך האישית שהובילה אותו לעשייה:

לאחר שירותו הצבאי, אירועי התקופה והמפגש עם המציאות בשטח חיברו אותו לעולם החקלאות והובילו אותו לעשייה לצד חקלאים. שם גם פגש את זילברמן ומהחיבור הזה נולדה דרך משותפת.

השותפות בין השניים יצרה מודל ייחודי:
חזון לצד יישום, ערכים לצד פעולה, ומנהיגות שנבנית דרך עשייה אמיתית בשטח.

מאז, השומר החדש פועל לא רק לשמירה על אדמות ישראל אלא גם לחינוך דור צעיר שלוקח אחריות, פועל ומוביל.

הקליקו לכתבה המלאה >>

הפוסט "עבודת שורשים" יואל זילברמן ואון ריפמן בראיון מיוחד ב"ישראל היום" על חזון, חינוך והדור שבוחר לקחת אחריות דרך השטח הופיע ראשון בהשומר החדש

תנאי סף
• תו תקן + ניסיון מוכח בהובלת מסעות / טיולים / מסגרות שטח
• יכולת רתימה והובלת קבוצה ברמה גבוהה
• חיבור לערכי השומר החדש – אהבת הארץ וערבות הדדית
• ניסיון בעבודה חקלאית – יתרון (אפשר וחשוב ללמוד תוך כדי)
• נדרשת פניות לפי שיבוץ
• יום הכשרה – חובה

מה?
• מסעות עם קהלים מגוונים:
• גדנ״ע, בתי ספר בהכנה לצבא,
• חיילים, מילואימניקים ועוד.

הפוסט דרושים/ות מדריכי/ות תו תקן הופיע ראשון בהשומר החדש

אנחנו מגייסים מדריכים ומדריכות להדרכות קבוצות בחקלאות.
עבודה שמשלבת טבע, נוער, ציונות, ועשייה שמשנה מציאות.

אם את.ה:

אוהב/ת אנשים, קבוצות, הדרכה וטיולים

מתחבר/ת לערכים של אהבת הארץ, סביבה וחקלאות

מחפש/ת תפקיד עם נשמה, בשטח – ולא מול מסך

אנחנו מחפשים בדיוק אותך!אנחנו מחפשים בדיוק אותך!

מה מחכה לך אצלנו?

• הדרכת קבוצות ונוער בשטח
• חיבור לחקלאים ולמרחבים הכי יפים בארץ
• חלק ממערך ציוני שמחזק את עצמאות המזון של ישראל
• סביבת עבודה צעירה, ערכית וכיפית
• משכורת, נסיעות וסיפוק
• חברים לחיים

זה הזמן להצטרף לאנשים שמחברים בין אדמה, קהילה וערכים.

הפוסט דרושים מדריכים ומדריכות להדרכות חקלאיות הופיע ראשון בהשומר החדש

הפוסט דרושים משרה לבדיקה יוני הופיע ראשון בהשומר החדש

באר שבע, אופקים, נתיבות והסביבה -מרחבים, שדות נגב

 מ.א. אשכול – בארי, גבולות, כיסופים, רעים והסביבה.

שומר יער הינו מיזם ייחודי של ארגון השומר החדש וקק"ל המתעסק בעבודה יערנית ובטיפול בשריפות והצתות

התפקיד כולל ביצוע מגוון עבודות שטח יערניות במרחב המוגדר מראש ומתן מענה שוטף לצרכי היער.

תיאור המשרה:

עבודה פיזית ביערות , קבלת משימות מראש הצוות וביצוען על הצד הטוב ביותר. העבודה דינמית ומתאימה לאוהבי שטח

דרישות:

ניידות חובה

יכולת עבודה פיזית בשטח

יכולת לעבוד בצוות

זמינות למשרה מלאה.

רקע בעבודות פיזיות ועבודות גינון.

רצון לקחת חלק בארגון ובעשייה משמעותית!

הפוסט דרושים אנשי צוות איזור דרום הופיע ראשון בהשומר החדש

תיאור המשרה:
עבודה פיזית ביערות , קבלת משימות מראש הצוות וביצוען על הצד הטוב ביותר. העבודה דינמית ומתאימה לאוהבי שטח
דרישות:
ניידות חובה
יכולת עבודה פיזית בשטח
יכולת לעבוד בצוות
זמינות למשרה מלאה.
רקע בעבודות פיזיות ועבודות גינון.
רצון לקחת חלק בארגון ובעשייה משמעותית!

הפוסט דרושים אנשי צוות איזור המרכז הופיע ראשון בהשומר החדש

יקנעם, מגדל העמק, חיפה, רמת ישי, קריות והסביבה.

שומר יער הינו מיזם ייחודי של ארגון השומר החדש וקק"ל המתעסק בעבודה יערנית ובטיפול בשריפות והצתות
התפקיד כולל ביצוע מגוון עבודות שטח יערניות במרחב המוגדר מראש ומתן מענה שוטף לצרכי היער.

תיאור המשרה:
עבודה פיזית ביערות , קבלת משימות מראש הצוות וביצוען על הצד הטוב ביותר. העבודה דינמית ומתאימה לאוהבי שטח
דרישות:
ניידות חובה
יכולת עבודה פיזית בשטח
יכולת לעבוד בצוות
זמינות למשרה מלאה.
רקע בעבודות פיזיות ועבודות גינון.
רצון לקחת חלק בארגון ובעשייה משמעותית!

הפוסט דרושים אנשי צוות איזור צפון הופיע ראשון בהשומר החדש