המס הסמוי

של הפשיעה בישראל

מחקר חדש של השומר החדש ומכון ריפמן חושף כיצד משבר המשילות, הפשיעה המאורגנת והפרוטקשן משפיעים על יוקר המחיה בישראל

הפשיעה בישראל אינה פוגעת רק בתחושת הביטחון האישי. מחקר חדש של השומר החדש ומכון ריפמן לפיתוח הנגב מצביע על קשר ישיר בין משבר המשילות לבין יוקר המחיה, מחירי הדיור, מחירי המזון, עלויות הביטוח והפגיעה בעסקים, בחקלאים ובמשקי הבית בישראל. על פי ממצאי המחקר, הפשיעה המאורגנת, דמי החסות, הכלכלה השחורה והפשיעה החקלאית מייצרים יחד נזק כלכלי רחב היקף, שמתגלגל בסופו של דבר לציבור כולו. במילים פשוטות: גם מי שלא נפגע ישירות מפשיעה, משלם עליה מדי חודש.

עיקרי המחקר

מיליארד ש״ח בשנה

כ- 0
הערכת הנזק השנתי למשק הישראלי כתוצאה מפשיעה, פרוטקשן, כלכלה שחורה וחוסר משילות.

ש״ח בשנה לכל משק בית

כ- 0
העלות השנתית המוערכת שמשלם משק בית בישראל בשל ההשפעות הכלכליות של הפשיעה על מחירי מוצרים, שירותים, דיור וביטוח.
מהאזרחים
% 0

מדווחים על שחיקה בתחושת הביטחון האישי. נתון שממחיש את ההשפעה החברתית הרחבה של הפשיעה וחוסר המשילות.

מהחקלאים
% 0

נפגעו מפשיעה בשנים האחרונות, עם נזק ממוצע של כ־81,000 ש״ח למשק חקלאי.

2-5%

מתקציב פרויקט בנייה

עלולים להיות מופנים לדמי חסות בענף הבנייה - עלות שמתגלגלת למחירי הדירות, התשתיות והפרויקטים הציבוריים.

עלייה בפרמיות הביטוח המקיף
% 0
עלייה בפרמיות בביטוח חובה
% 0

עלייה בפרמיות ביטוח הרכב בתוך שנתיים בלבד, בין היתר על רקע גניבות רכבים, נזקי רכוש ועלייה בסיכון הביטוחי.

איך הפשיעה מגיעה

לכיס של כולנו?

פגיעה במחירי הדיור והתשתיות

ענף הבנייה הוא אחד הענפים המרכזיים שנפגעים מתופעת הפרוטקשן. כאשר קבלנים נדרשים להתמודד עם דמי חסות, גניבות ציוד, השחתה, עיכובים ואבטחה פרטית - העלויות אינן נשארות באתר הבנייה. הן מתגלגלות למחירי הדירות, למחירי המכרזים ולעלות של פרויקטים ציבוריים.

פגיעה בחקלאות ובמחירי המזון

פשיעה חקלאית, סחיטה, גניבות, הצתות ופגיעה בתשתיות חקלאיות מקשות על חקלאים להמשיך לייצר באופן יציב ורווחי. הפגיעה הזו מצמצמת את היצע התוצרת המקומית, מייקרת את עלויות הייצור ועלולה להשפיע על מחירי המזון בישראל.

עלייה בעלויות הביטוח

כאשר גניבות רכבים, פריצות, הצתות ונזקי רכוש הופכים לתופעה רחבה, חברות הביטוח מתמחרות מחדש את הסיכון. התוצאה היא עלייה בפרמיות הביטוח - גם עבור אזרחים ועסקים שלא נפגעו ישירות.

פגיעה בהכנסות המדינה ובשירותים הציבוריים

הכלכלה השחורה, החשבוניות הפיקטיביות והלבנת ההון פוגעות בגביית המסים וביכולת של המדינה להשקיע בחינוך, בריאות, תשתיות, רווחה וביטחון אישי. כך נוצר מצב שבו הציבור משלם פעמיים: גם דרך התייקרויות וגם דרך שירותים ציבוריים שנפגעים.

״הציבור בישראל משלם היום מס כפול - פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. בכל חשבון בסופר, בכל חידוש ביטוח רכב ובכל משכנתא מסתתר מחיר חוסר המשילות.״

״8,000 ש״ח בשנה הם כסף שמשפחות זקוקות לו לחוגים, העשרה, ספורט וחינוך בלתי פורמלי. כשהפשיעה מייקרת את החיים - הילדים הם בין הנפגעים הראשונים.״

״כאשר יזמים, חקלאים וקבלנים פועלים בתנאי אי־ודאות ואיומים, המשק כולו מאבד מנועי צמיחה חיוניים. המענה חייב להיות מערכתי.״

גם אם לא נפגעתם מפשיעה,

אתם משלמים

הפשיעה פועלת כמו מס סמוי: היא לא נגבית רשמית על ידי המדינה, אבל הציבור משלם אותה דרך מחירי הדיור, המזון, הביטוח והשירותים.

דמי חסות, פגיעה בחקלאים, סיכונים בענף הבנייה ועליית פרמיות הביטוח – כולם מתגלגלים בסופו של דבר לכיס של משקי הבית בישראל.

הגשת מועמדות למשרה:

המס הסמוי של הפשיעה בישראל

הגשת מועמדות למשרה:

המס הסמוי של הפשיעה בישראל

הגשת מועמדות למשרה:

המס הסמוי של הפשיעה בישראל