״הציבור בישראל משלם היום מס כפול - פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. בכל חשבון בסופר, בכל חידוש ביטוח רכב ובכל משכנתא מסתתר מחיר חוסר המשילות.״
״8,000 ש״ח בשנה הם כסף שמשפחות זקוקות לו לחוגים, העשרה, ספורט וחינוך בלתי פורמלי. כשהפשיעה מייקרת את החיים - הילדים הם בין הנפגעים הראשונים.״
״כאשר יזמים, חקלאים וקבלנים פועלים בתנאי אי־ודאות ואיומים, המשק כולו מאבד מנועי צמיחה חיוניים. המענה חייב להיות מערכתי.״
הפשיעה פועלת כמו מס סמוי: היא לא נגבית רשמית על ידי המדינה, אבל הציבור משלם אותה דרך מחירי הדיור, המזון, הביטוח והשירותים.
דמי חסות, פגיעה בחקלאים, סיכונים בענף הבנייה ועליית פרמיות הביטוח – כולם מתגלגלים בסופו של דבר לכיס של משקי הבית בישראל.